לראשונה בתחרות הליגה הבין-אגודתית בשנות ה-2000 זכתה אגודה – מכבי תל-אביב – בתואר כפול לגברים ולנשים. בגברים אין חדש תחת השמש, אולם בנשים, למרות שויתרה על האתלטית הבכירה בישראל

רביעיית השליחים של מכבי ת 

במשך שנים רבות השליטה בליגת המועדונים הלאומית התחלקה לשתיים והייתה מאוד ברורה – בגברים מכבי תל-אביב, בנשים מכבי ראשל"צ. לפני שנה ההגמוניה הסתיימה, אם כי רק בנשים עם זכייתה של אגודת אתלטי הנגב בתואר הנשים. אצל הגברים שום דבר חדש תחת השמש. בפעם האחרונה בה זכה מועדון אתלטיקה בתואר הכפול לנשים ולגברים היה זה מועדון מכבי ראשל"צ שעשה זאת בשנת 1999.

 

העובדה שמכבי ת"א ויתרה העונה על האתלטית הבכירה שלהם ובארץ בכלל – חנה מיננקו – לא הפריעה להם לזכות גם בתואר הנשים. מכבי חיפה שקיבלה השנה חיזוקים בדמויותיהן של מיננקו וכריסטינה יורובסקי (אך מנגד, איבדו בפציעות את אלכסנדרה לוקשין וסיון אורבך), קפצו אמנם מהמקום הרביעי לשני, אולם חסרות לה 1123 נק' למקום הראשון. מכבי הישגים ראשל"צ שעד לפני שנתיים לא היתה דמות באתלטיקה שיכלה לערער על מעמדה בקטגוריה הנשית, ירדה השנה למקום השלישי (מהמקום השני ב-2017), ואילו אתלטיות הנגב שזכו באליפות ב-2017, לא הצליחו לשמור על התואר וצנחו למקום הרביעי. נשות הפועל חולון ולידר ירושלים נותרו, כמו ב-2017, במקומות 5 ו-6 בהתאמה, מכבי עירוני נצרת/נצרת-עילית שעלו אשתקד לליגת העל, סיימו במקום השביעי, ומועדון אתלטי הסמטה דרום ת"א שסיימו במקום השביעי בשנה שעברה, נשרו השנה לליגה הלאומית. על חשבונן עלו נשות הפועל עמק חפר שסיימו ראשונות בליגה הלאומית עם 16,690 נק', והקדימו ב-3282 נק' את נשות אתלטיק קלאב פ"ת.

 

ספקית הנקודות המשמעותית ביותר של מכבי ת"א הייתה סלאמאוויט באיולין שצברה במקצועות החזקים שלה (ריצות 1500, 5000 ו-10,000 מ') 3245 נק'. לונה צ'מטאי השתתפה בליגה רק בריצת 10,000 מ', בה היא ניקדה 1157 נק'.